שינוי באדם ובחברה

קטעים נבחרים משיח שהתקיים ביום הפילוסופיה הבינלאומי 2018, בתל אביב.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מה הקשר בין רוח, פילוסופיה והתפתחות? יום הפילוסופיה הבינלאומי באקרופוליס החדשה נחגג השנה בסימן 150 שנים להולדת מהאטמה גאנדהי. במוקד השיח המרכזי עמד נושא החופש והשלטון העצמי באדם ובחברה. במהלך האירוע התקיים פאנל שכלל רעיונות תאורטיים לצד הצעות פרקטיות ליישום, בדרך לקידום ההתפתחות של האדם והחברה לקראת חירות אמתית ופריחה רוחנית.

רונן חלבי, מנהל אקרופוליס החדשה בישראל, פתח בתיאור הגישה הפילוסופית לחיים, כפי שמתרגלים אותה בסניפי אקרופוליס החדשה בארץ ובעולם. גישה זו מבוססת על הפילוסופיה העתיקה. הוא דיבר על מהפכת המידע והעולם הגלובאלי, אשר הולכים בכיוון של העמקת הסדקים, נפרדות הולכת וגדלה, פיצולים בתוך הדתות וביניהן, זרמים בתוך גושי מדינות וגם בארצנו. דבריו היוו רקע והקדמה לשאלה המרכזית בה דנו חברי הפאנל: כיצד הגענו למקום הזה ומה ניתן לקדם, אם בכלל, באמצעות גישה פילוסופית לחיים?

נועם שרון, מנהל הוצאת אדם-עולם ומתרגמו של הספר "שלטון עצמי" של גאנדהי, פתח בתיאור המפגש הראשוני שלו עם כתבי גאנדהי והחיבור המיידי והעמוק שחש אל המנהיג ומשנתו. "מהרגע הראשון פגשתי מישהו שהדברים שלו מזיזים בתוכי רגשות ותחושות שחסרו לי. אני זוכר שהקשבתי להרצאות והאוזניים שלי היו כמו רדאר, פתוחות לקלוט הכל ואני לא הבנתי איך כולם סביבי לא משתגעים ממה שהם שומעים.”

נועם יצא למחקר מעמיק בעקבות כל כתבי גאנדהי, החל מהיומנים שכתב בגיל 17. כך הגיע להחלטה לתרגם לעברית את הספר "שלטון עצמי”. ד"ר שמעון לב, מומחה לגאנדהי ולתרבות הפוליטית של הודו נרתם להיות העורך המדעי וכך בסופו של תהליך ארוך שנים יצא הספר לאור.

ספר זה הינו ספר ההגות הפוליטי היחיד שכתב גאנדהי, למרות שכתב הרבה מאוד במהלך חייו: עיתונים, מאמרים, יומנים ואלפי דפי כתיבה. שלושה רעיונות מרכזיים עולים מתוך הספר:
1. תפיסה של אחריות מוחלטת. ההודים טענו שהאנגלים עושקים ובוזזים אותם. גאנדהי כיוון אותם להפנות את המבט לאחריותם שלהם, לשיתוף הפעולה שהפך את הודו לקולוניה בריטית.
2. ביקורת על תרבות המערב. גאנדהי ביקש לחבר את ההודים לתרבות הודו וערכיה, כרכיב בסיסי בשאיפתם לעצמאות אמיתית.
3. כוח האהבה, כוח הנשמה, בניגוד לכוח הגס, לאלימות. האמצעים חייבים להיות תואמים את המטרה. אם הודו תשוחרר באלימות, ההודים שישלטו בה אחר כך יהיו גם הם אלימים. אם אתם רוצים שלטון עצמי – יש לשחרר את הודו בדרך של שלטון עצמי.

פייר פאולין, צלם, פילוסוף ומייסד אקרופוליס החדשה בישראל, הציג את ספרו “אחרי הנפילה – ההיסטוריה נמשכת”.
פייר סיפר על שאיפתו ארוכת השנים למצוא דרכים לחבר בין עקרונות פילוסופיים לחיים היומיומיים. הוא תיאר את "הנפילה" עליה הוא כותב בספרו, איבוד המשמעות, איבוד האמונה ביופי ובטוב, באמת ובצדק. "אנשים למדו לשרוד”, אמר, "אבל איבדו את התקווה לחיות”.

על אף ששם הספר נושא מסר של כאב, הוא מכיל דווקא מסר של תקווה כי אחרי הנפילה, תתאפשר התרוממות מחדש. הערך האנושי, המעלה אנושית, מהות האדם והאחריות הבלתי נמנעת הנובעת ממהות זו תחזיר את החיים לכלל האנושות.

פרננדו שוורץ, אנתרופולוג, פילוסוף ומייסד אקרופוליס החדשה בצרפת, הציג את ספרו האחרון, “פרסאוס, לוחם השלום".
ספר זה נולד מתוך עבודה עם קבוצות של מתנדבים צעירים בסמינרים של הרפתקה ואמנות. "הרפתקה מחייבת אותנו להתגבר על עצמנו, והתאטרון (טרגדיות, מיתולוגיות) מניע את מה שבעומק ומוציא אל האור את הטוב ביותר באדם.” שם הספר מכיל ניגודים המכוונים אותנו להתעמת עם האלימות של עצמנו כדי להשיג את השלום. הרעיונות שהציג פרננדו התכתבו עם המושג "שלטון עצמי" של גאנדהי ועם הדרך של "אי אלימות". "עלינו להיות מסוגלים להתמודד עם ניגודים ולמצוא את הדרכים האינטליגנטיות לאחד אותם. להיות שלווים ולא לברוח, לא להסיט את המבט. להכיר בכך שאנחנו חלק משלם.”

על משבר אישי וחברתי
אחת השאלות הנוספות שעלו בפאנל הייתה: האם בימים אלה יש יותר אנשים שחווים תחושה של משבר, אי מוצא, בין אם ברמה הפרטנית, או ברמה החברתית?

על שאלה זו השיב כל אחד ממשתתפי הפאנל מתוך מפגשים אנושיים עם תרבויות שונות.

פרננדו שוורץ דיבר על צרפת ועל דרום אמריקה והעיד כי תחושת המשבר חזקה מאוד. במפגשים עם אנשים צעירים הוא חווה מוטיבציה מאוד חזקה לשנות ולעשות אחרת. ספרו מפרט מהו ארגז הכלים של הגיבור שיאפשר לו להתחדש ולחדש, שכן לא ניתן להגיע לתוצאה אחרת אם משתמשים באותם כלים. "גאנדהי הקדים את זמנו,” אמר שוורץ, “יש להתאים את האמצעים למטרה. אם רוצים ציביליזציה טובה יותר, אי אפשר להשתמש באמצעים של הציביליזציה הנוכחית, כי הם רק יובילו אותנו לאותו הדבר. יש צורות חדשות להשתמש בטכנולוגיה. יש צורות חדשות לחנך. יש צורות חדשות לנצח את עצמנו ולהיות טובים יותר, אבל יש לדעת להשתמש בהן. אנחנו מתחילים, ותמיד כשמתחילים, זה בקטן.”

נועם שרון העיד על ישראל. “מצד אחד יש תנועה מרכזית של תרבות שהולכת להמוניות ופיצול ואלימות וצרכנות, אבל מולה יש גם מגמה נגדית של אנשים שמחפשים אלטרנטיבה.
אני מרגיש באופן אישי כמוציא לאור של חומרים אלטרנטיביים שהביקוש לזה רק הולך וגדל. אנשים מחפשים איכות, אנושיות – לאו דווקא רוחניות אלא דברים העוסקים ברוח האדם.“

נועם ציטט את א.ד. גורדון שהושפע מגאנדהי: "לא יהיה ניצחון האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור”. הדרך לשינוי בעולם מתחילה משינוי עצמי וממשיכה בשיתופי פעולה.

פייר פאולין דיבר על אסיה, בה הוא פוגש אנשים שעדיין נמצאים הרבה יותר עמוק בתוך הבועה, כי מאוד קשה להם לצאת מהמסגרת שנכפית עליהם. "יש הרבה יותר דיכאון – ביפן ובדרום קוריאה למשל, אבל ליותר ויותר אנשים מתחיל להיות ברור שאי אפשר להמשיך ככה. לכן חשוב להחזיר את מושג הגיבור.

על כל אחד מאיתנו להפוך להיות גיבור, ולהיות משוכנע שאם הוא עצמו הופך להיות אדם טוב יותר, הוא יכול להיות חלק משמעותי מהאור של העולם הזה.”

שלושת הדוברים הסכימו על כך שהפתגם "המטרה מקדשת את האמצעים" אינו רלוונטי לדרך הפילוסופית, כמו גם התפיסה המטריאליסטית, שרק כאשר יש אמצעים אפשר לקדם שינוי. “התפיסה הרוחנית היא הפוכה,” אמר פייר, “אם אני משוכנע בדרך שלי האמצעים יגיעו ותהיה לי האפשרות לעשות שינוי. זה לב התהליך הפילוסופי.”

עוד הוסיפו ואמרו כי הגישה הפילוסופית פועלת מהמעטים אל הרבים, בדרך של בחירה חופשית ועל בסיס השראה. “לשכנע אנשים זה בלתי אפשרי," אמר נועם. “כל אחד צריך ללכת בעקבות ‘קול הדממה’, אותו ישמע בתוך ליבו,” הוסיף פייר.

“אנחנו בסוף של מחזור”, סיכם פרננדו.

"מחזורים מתחלפים כמו שתי טבעות שלובות. כאשר מסתיים מחזור אחד, המחזור הבא כבר מתחיל, בתוך המחזור הישן ומחוצה לו. כך שנוצר חיכוך בין הישן ובין החדש. הישן בהתחלה חזק יותר אבל הוא הולך ונחלש. החדש חלש יותר כיוון שהוא נבנה, אבל הוא הולך ומתחזק. זה אינו תהליך ליניארי, זהו תהליך שנמצא בהאצה.

עלינו להיות יצירתיים. גמישים אבל מאוד בהירים בערכים ובמטרות שלנו. אסור לנו להיכנע כי זו שאלה של כבוד. וייקח כמה שזה ייקח.”

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן