ההיסטוריה של המגדלור


מאז שיצא האדם לים בסירות ובספינות, קיים היה צורך להאיר עבורו את הדרך על-מנת להתריע מפני הצוקים המסוכנים ושוברי הגלים המְטָבְּעים ספינות. לצורך זה נבנו מגדלורים, עמודי אור אשר האירו את סביבות החוף, סימנו את הכיוון והובילו את הימאים בבטחה למחוז חפצם.

המגדלורים הראשונים שבהם השתמש האדם היו למעשה יצירי כפיו של הטבע. מלחים עשו לעתים שימוש בנקודות ציון כגון הרי געש זוהרים, על-מנת שאלה ינחו אותם בדרכם. עם פריחת המסחר, נפוץ השימוש באניות סוחרים עשויות עץ, אשר הרוח והגלים יכלו בקלות לנפץ כנגד הסלעים והצוקים, ולפיכך גבר הצורך במגדלורים כתמרורי אזהרה מפני הסכנות האורבות במחשכים.

אחד משבעת פלאי העולם העתיק היה המגדלור המפורסם פארוס (Pharos) אשר באלכסנדריה שבמצרים. פארוס הוא המגדלור הראשון בהיסטוריה המתועדת, והוא מתוארך לסביבות 280 לפני הספירה. לפי התיעוד, מדובר היה במגדלור הגבוה ביותר שאי פעם נבנה – כ-137 מטרים גובהו ומקור האור שלו היה אש שבערה בראשו. המגדלור המפואר שרד במשך כ-1500 שנים עד אשר נחרב כליל על-ידי רעידת אדמה במאה ה-14. כה רבה הייתה השפעתו, עד כי נוהגים היום לכנות את חוקרי המגדלורים פארולוגים, על שמו.

מבנה המגדלורים והרכבם רב ומגוון ומתבסס בעיקר על חומרי הגלם המצויים בסביבה שבה הם שכנו. ישנם מגדלורים קוניים (בצורת קונוס), מרובעים, מתומנים, עגולים כעין גליל רחב ואף מגדלורים בצורת אובליסק. צורת המגדלור הותאמה לתנאי השטח והאקלים ולכן ניתן למצוא מגדלורים גבוהים, בעיקר במישורים, ומגדלורים נמוכים, בעיקר אם שכנו ברכסים או על צוקים. חלק מהמגדלורים נבנו מלבנים, אחרים מבטון, מעץ, מברזל יצוק וחלקם אף מתערובת של צדפים, סיד, חול ומים.

אז מהו בעצם מגדלור?
המגדלור הוא מגדל אשר בקצהו אור בוהק הממוקם באזורים המסוכנים לניווט בים. שתי מטרותיו המרכזיות הן להתריע על אזורים מסוכנים עבור ספינות ולשמש כעזר ניווט, מעין נקודת ציון לאורך נתיבי השייט של הימאים.
המילה מגדלור בעברית היא הלחם של המילים מגדל ו-אור, כלומר מגדל המפיק אור. באנגלית המילה Lighthouse, משמעה ״בית של אור״.
במגדלורים הראשונים מקור האור היה אש שבערה על בסיס עצים. עם הזמן החליפו את העצים חומרי בערה כגון נפט ודלק, ובסופו של דבר את מקומה של מנורת הבערה תפסה הנורה החשמלית.
בעקבות המצאתה של “עדשת פרנל” בשנת 1822 הפך אורם של המגדלורים בוהק במיוחד ואפשר היה לחזות בו ממרחק רב.
עובדה מעניינת נוספת היא שלכל מגדלור היה צבע (או דוגמה) שונה, דבר שאפשר לימאים לזהות את מיקומם בהתאם למגדלור הספציפי הניצב לפניהם. מובן שמדובר רק במהלך היום, שכן בחושך לא ניתן להבחין היטב בצבעו של המגדלור.
את המגדלורים איישו ״שומרי המגדלורים״, נשים וגברים בעלי אחריות ומשמעת יוצאים מהכלל אשר היו אמונים על תחזוקת המגדלור והתפעול השוטף של האור שבקע ממנו. הם היו צריכים להדליק את האש עם השקיעה ולכבותה בזריחה. בתוך המגדלור היה גרם מדרגות מפותל (לרוב בצורת ספירלה) אשר באמצעותו היו מגיעים מבסיסו של המגדלור אל ראשו, שם בערה האש. שומרי המגדלור היו צריכים לעלות כמה פעמים במהלך הלילה על-מנת לבדוק את המנורה. במגדלורים מסוימים משמעות הדבר הייתה טיפוס של מאות מדרגות בכל פעם. בנוסף היה עליהם למרק היטב את חלונות המגדלור ואת העדשה (אשר לעתים נדרש יום שלם להבריקה), שכן כל לכלוך או עכירות היו מפחיתים מעוצמת האור וכתוצאה מכך מסכנים את הימאים החולפים באזור.
הסמליות של המגדלור רבה ועמוקה. המגדלור הוא סמל חוצה תרבויות ותקופות, ומאז ומעולם היה מקושר להכוונה ולהדרכה וסימל את אלה שהם בהכרה, שהאור שלהם דולק יציב ואיתן בתוך החושך, בתוך הבערות והסערות, עמוד האש לפני המחנה.
אנו יכולים לראות תרבויות שהיוו מגדלורים של אור וחכמה לאנושות, החל מאטלנטיס המיתולוגית, דרך מצרים העתיקה, הודו, שוּמֶר, יוון ועוד. מעבר לכך אנו פוגשים בדמויות אשר שיקפו בדרך חייהן את מהות המגדלור והיוו מקורות השראה רבי עוצמה כגון בודהא, סוקרטס, משה, ישו, מוחמד, מהאטמה גנדי, אמא תרזה, מרטין לותר קינג, הרב קוק, ג׳לאל א-דין רוּמי, הלן קלר, ג׳ורדאנו ברונו, הלנה בלבצקי ועוד רבים וטובים.
המגדלור הוא סמל לזה העומד איתן בין הגלים המתנפצים של ים סוער, הניצב גבוה ויציב מעל לסכנות, זה שאורו בהיר ובוהק ומאיר למרחקים, שומר ומכוון בתוך החשכה את האנשים בבטחה אל דרך הישר. עמוד של יציבות הממשיך להאיר יום אחר יום, לילה אחר לילה למען ההולכים בדרך.
אם נביט על המגדלור הפיזי ונתבונן בו מבחוץ ומבפנים, נגלה שהוא רומז לנו על סודותיו בדרך פשוטה ויפה. בסיסו יציב והוא ניצב מעל לים, כלומר הוא נטוע היטב בקרקע ומיתמר מעל לאזור הסוער והגועש . בהשאלה, זהו המישור הפסיכולוגי שלנו, מקום משכנם של הרגשות והמחשבות, אשר לעיתים קרובות מתנפצים עלינו כגלים של ים סוער. המגדלור מזדקף מעל למרחב הזה ולכן הוא מסוגל להישאר יציב ולא להיסחף עם כל גל גדול המגיע לקחתו. תוכו של המגדלור מדרגות מדרגות, מפותלות כספירלה העולה מעלה לעבר השמים, לעבר האור והאש. בהשאלה, על מנת להגיע אל האור יש לטפס במעלה הדרך המפותלת כלפי השמים – אל הרוח, מקום משכנם של האידאלים, הערכים, הצדק, הטוב, היפה והנכון. המגדלור הוא הציר האנכי המחבר בין השמים לבין הארץ, בין הרוח לבין החומר. למעשה, הוא סמלו של האדם.
שומרי המגדלור מסמלים עבורנו את הכלים או המעלות הנדרשים על מנת שהמגדלור אכן יהא מגדלור ולא סתם צריח אבן. יש צורך במסירות, שכן השמירה על האש דורשת מהאדם להיות מסור ואחראי. זהו סמלו של האדם המאפשר לעצמו להפוך להיות האש הבוערת, האור הדולק תמיד. יש צורך בנחישות והתמדה, כיוון שלא תמיד נוח לטפס עשרות ואולי מאות מדרגות כמה פעמים בלילה, בקור ובשרב, ולעשות זאת שוב ושוב, יום אחר יום, אך בזוכרנו את המשימה – לסייע לאחינו ואחיותינו בדרכם לחוף מבטחים – נתמלא אושר ואנרגיה לטפס במעלה המדרגות העולות שוב ושוב. יש צורך בטיהור. עלינו להקפיד בניקוי החלונות והעדשה, ובהשאלה, עלינו לטהר את המרחב הרגשי והמנטלי שלנו, כך שיכיל בתוכו את הרעיונות הנכונים, את הסנטימנטים הטהורים, הטובים והיפים אשר יאפשרו לנו להפוך להיות צינור שקוף המעביר את האור בצורה מלאה, מבלי לאבד חלק ממנו בגלל אבק על החלונות.
ולבסוף, סמלו המובהק של המגדלור – הוא מאיר בחשכה. תחת אורה של השמש הנפלאה אין צורך באורו של המגדלור, אך בחשכה, בלילה, כאשר הפחד והבערות שולטים, אורו של המגדלור הוא זה המאפשר לנו להגיע שוב לפתחו של יום חדש עת השחר יפציע בשנית.
המגדלור אינו רק סמל לדמויות האדירות בהיסטוריה האנושית, הוא אינו מנת חלקם רק של אלה ששמם מופיע על גבי דפי ההיסטוריה; המגדלור הוא סמלו של כל אדם שהכרתו התעוררה והוא חפץ להפוך להיות עמוד של אור, בית של אור, שהאור דולק בביתו תמיד. הוא סמלו של האדם הקטן שהופך גדול, כי הוא שומע את הצורך אשר בלבו ועונה ״הנני״.
כיום בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והכלים החדישים לניווט ומיפוי כמעט שאין שימוש במגדלורים, והם ניצבים כזיכרון עמום לתקופות רחוקות ועתיקות. אך אם נסתכל סביבנו על העולם בו אנו חיים – על האתגרים הקיימים בו ועל הצורך הרב כל כך באחדות, באהבה, באחווה ובחמלה, בצדק, בטוב ובאור – נבין כי גם היום, ואולי במיוחד היום, העולם זקוק למגדלורים. העולם זקוק לאנשים אשר שמעו את הקול השקט בתוך לבם ומוכנים לטפס במעלה גרם המדרגות העולה השמיימה על מנת להדליק את האש בתוכם ולהיות דוגמה חיה לכך שאפשר אחרת.
העולם זקוק לנו.