בשלהי המאה ה-20, ניעור מחדש עניין בצורות העל-טבעיות של החיים. בו בזמן, היעדר הידע אודות חוקי הטבע העמוקים יותר הביאו את האנושות ליצירת מדע בדיוני, שבו ההנחות הפראיות ביותר מעורבות בחוסר ידיעה ופנטזיה. חורחה א. ליברגה, שניצב מול המדע הבדיוני הזה לעתים קרובות, הביא לכתב עבודה אשר מקומה בשורה אחת עם המסורת של הגדולים שבחוקרי הטבע: פרצלזוס, גבר, אלברטוס מגנוס, וכל אותם פילוסופים אחרים אשר חשפו את סודותיו. כאשר מסירים חלק מן המעטה המכסה את עולם הרוח של הטבע אפשר להתחיל לראות נצנוץ של אור. אותה עבודה מאפשרת לקורא לגלות עולם של יצורים שאינם על-טבעיים, כי אם עומדים במישור קיום משל עצמם, גם אם האדם המודרני איבד את היכולת לחוש בהם.
תפריט
תפריט
