אישיותנו היא כקליפה המסתירה איכויות פנימיות ייחודיות. תרבויות עתיקות ופילוסופים מלמדים אותנו איך להסיר את המסיכה ולהתחבר אל טבענו האמתי; להכיר את התמצית, לתרגל את ביטוייה ואף לזכות באושר.
אני זוכרת שכאשר אבי היקר הלך לעולמו, נסעתי למקום הולדתי כדי להשתתף בטקס הלוויה ולבלות זמן יקר עם המשפחה והחברים שבאו לנחם אותנו. אנשים רבים הגיעו וחלקו איתנו את החוויות החיוביות שחוו עם אבי ואת זיכרונותיהם הטובים ממנו. הם גם שיתפו בסיפורים אישיים על אבדן יקיריהם והקרובים אליהם. חברה טובה שיתפה אותי, שלפני שנים רבות, כשאביה נפטר, היא חשה שאישיותו של אביה הוסרה מעליו, כמו הייתה בגד. לפתע היא נותרה עם תחושה חזקה של הנוכחות הבלתי-פיסית שלו, והדרך הטובה ביותר שבה הייתה יכולה לתאר את הנוכחות המופשטת הזו, היא שזו הייתה תמציתו. כעת, היא יכולה לראות בבירור את המעלה שהוא תרגל לאורך חייו. חשתי שתיאורה מדויק כל כך ומהדהד עם מה שחוויתי אני באותה עת. פתאום התבהר לי שאבי תרגל אהבה, לא אהבה מושלמת, אבל אמתית, טבעית ונדיבה.
מעניין לחשוב על עצמנו, שבעודנו חיים, ננסה "להשיל את הבגד" של אישיותנו, כדי להגיע לבהירות רבה יותר באשר למעלות שאנו מתרגלים בחיינו. אין מדובר בהכרח במעלות שרכשנו במלואן, אלא באלו שאנו שואפים אליהן. אם נקדיש זמן-מה להרהר בחוויות חיינו, אולי נמצא שקיימים בהן כמה נושאים חשובים שמלווים אותנו. ייתכן שהמעלות הן אלה המניעות אותנו לפעולה, ושדרכן אנו יכולים להבין מדוע אנו עושים את מה שאנו עושים, ולמה בדרך אחת ולא אחרת. הן גם יכולות להיות חלק מהיעדים שאנו רוצים להשיג באמצעות המעשים שלנו.
כיצד נוכל להשיג בהירות רבה יותר באשר לטבענו האמתי ולמעלות שלנו? הבה נתבונן בנושא מבעד לעיניהם של כמה תרבויות ופילוסופים, בתקווה שנוכל להתחבר אליהם או לקבל השראה מאחד מהם במסע שלנו…
בודהיזם טיבטי– חשוף את היהלום הפנימי שלך
על פי החכמה הטיבטית העתיקה, כולנו דמויי יהלום. אנו טהורים ובעלי איכויות נעלות באופן טבעי, אך מרגע הגיענו לעולם, היהלומים שלנו החלו להתכסות באבק. בחיי היום-יום שלנו אנו יכולים לצבור אבק נוסף, ומנגד, ביכולתנו לנער את האבק ולחשוף את המעלות הזוהרות של היהלום, באמצעות תרגול רוחני יום-יומי.
אימוץ תכונותיהם של לוחמים, למען קבלת השראה והדרכה
בעולם העתיק תרגלו המנהיגים והלוחמים של החברה לימודים מיוחדים, שאפשרו להם למלא את תפקידם בשירות החברה. לימודים אלה הציגו רשימה של מעלות שאותן הם היו צריכים לפתח בתוכם, כדי להשיג סמכות וכוח פנימי לקראת מילוי תפקידם החברתי. מעניין לחשוב על מנהיגים ולוחמים אלה, הנלחמים לא רק את המלחמה הפיסית בשדה הקרב, אלא גם נלחמים למען החברה. למשל– מחנכים, אמנים, פוליטיקאים, עובדים סוציאליים, מנהלים, מדענים, מנהיגי דת, וכן תפקידים נוספים אשר מהותם היא עשיית טוב, סיוע בצמיחתם של אחרים וטיפוח ערכים בחברה. למעשה, להיות מנהיג או לוחם משמעו לתרגל וללמוד מהות פנימית, וכולנו יכולים לתרגל זאת. אנו יכולים למצוא רשימה של מעלות המשמשות חלק מהקווים המנחים לדרכם של לוחמים/אבירים מתרבויות שונות. למשל, לאבירים, כמו ללוחמים הסמוראים, הייתה רשימת מעלות שאותן תרגלו, באמצעות חוויותיהם היום-יומיות ודרך הקרבות והמבחנים הגדולים שעברו. ברשימות שונות של מעלות אבירים נמצאו, בין היתר, תקווה, צדק, זהירות נבונה, אהבה, עצמה, ענווה, דרך ארץ, אמת, הקרבה, כבוד, הכרת תודה ועוד. בין המידות הטובות הרשמיות של בושידו, קוד ההתנהגות של הסמוראים, נוכל למצוא צדק, אומץ, חסד, כבוד, יושרה, הוקרה ונאמנות.
המעלה כדרך אל האושר
לדברי אריסטו, האושר אינו מוענק לבני האדם על ידי האלים, אלא מושג על ידי תרגול המעלה במשך תקופה ניכרת של חניכות. איזו מעלה תביא עמה את האושר? מאחר שאושר קשור קשר ישיר לצורה המושלמת ביותר של המעלה, עלינו לחקור את המעלה. עבור היוונים, המעלה הייתה שוות-ערך להצטיינות. איש המעלה הוא זה המבצע היטב את הפעולה הייחודית של להיות בן אנוש. על פי אריסטו, הפעולה הייחודית של להיות בן אנוש היא רציונליות, והתרגול שלה הוא אושר, שנחשב כטוב הנעלה. ישנן מעלות אינטלקטואליות, שאותן אנו לומדים באמצעות חשיבה והדרכה (כגון: חכמה, ידע מדעי, שנינות, זהירות נבונה), וישנן מעלות מוסריות של התנהגות נאותה (כגון: נדיבות, מתינות ועוד), שאותן אנו לומדים דרך תרגול יום-יומי. המעלות האינטלקטואליות עוזרות לנו לדעת מה נכון, והמעלות המוסריות עוזרות לנו לעשות את המעשה הנכון.
באמצעות שלוש הדוגמאות שצוינו קודם, נוכל לפתח את המעלות ולחקור אותן. באקרופוליס החדשה שואפים לטפח אחווה בין בני האדם, באמצעות התכניות והקורסים השונים שמתקיימים במסגרתה. אני מאמינה שהכלים שלנו להשגת אחווה הם המעלות שלנו.
בבתי הספר שלנו אנו מבקשים ללמוד ולבטא את הטוב ביותר שבתוכנו, את המעלות שלנו, את העצמה הייחודית והמיוחדת שלנו– לא רק למען ההתפתחות הפנימית שלנו, אלא לטובת אחרים, על מנת שנוכל לשרת את סביבתנו ולהשפיע עליה ועל החברה שלנו בדרך הטובה ביותר שנוכל, בהתאם ליכולותינו הצנועות.