ברוח הזמנים הנוכחיים, רגע לפני בחירות נוספות לכנסת ישראל, חשבתי שיהיה מתאים לשתף במחשבות פילוסופיות על האפשרות של בחירה.
על פי מילון אבן שושן המילה בחר מתכוונת ל: ״ברר, בדק וקבע את הרצוי ביותר..״ בהמשך ההגדרה המילונית הזאת נמצא הציטוט שמופיע למעלה מספר דברים, פרק ל׳ פסוק י״ט.
שאלת יכולת הבחירה של האדם ומשמעותה היא אחת משאלות היסוד בהן עוסקת הפילוסופיה.
מדוע? משום שהיא מחזיקה בתוכה את השאלה על החופש של האדם.
האם אדם אכן יכול לבחור? לברר ולבדוק ולקבוע את הרצוי ביותר עבורו באופן חופשי, או שלמרות מראית העין של תהליך זה, מדובר במהלך שתוצאתו ידועה מראש ואין בו ממש בחירה רצונית?
ובתוך כך, האם בחירה אפשרית לצורות חיים אחרות? האם בעלי חיים יכולים לבחור?
אם אנו מייחסים את אקט הבחירה ליכולת לפעול פעולה אחת מתוך הרבה אפשריות, אז לכאורה כן. בעלי חיים ״בוחרים״ בהתנהגויות מסוימות על פני אחרות במהלך כל חייהם. אבל אם אנו רואים בבחירה קודם כל ולפני הכול את היכולת לברר ולבדוק ומתוך כך להחליט באופן רצוני על הרצוי ביותר, אזי יכולת הבחירה קשורה לאדם ולאדם בלבד.
במובן מסוים אפשר לומר שכל צורות החיים שאינן אדם, שאנו מכירים, פועלות באופן מלא בהתאם לטבע שלהן ובמובן זה אין להן יכולת בחירה. גם המהלכים שיכולים להראות כבחירה קשורים למימוש לא רצוני של הטבע הטבוע בהם באמצעות מנגנונים של אינסטינקט.
רק האדם עומד בפני האפשרות של הכרה בעצמו ובעולם, והכרה זאת מביאה אל פתחו את היכולת לבחור בחירה חופשית כיצד יפעל.
אבל השלב האנושי, אינו שלב קבוע וסטטי. האדם הוא יצור מורכב ומכיל בתוכו מעגלי זהויות רבים המהווים סוג של מנעד מן החייתי ועד האלוהי.ככזה הוא יכול לפעול כבעל חיים, כלומר במכאניות, באוטומט מתוך מנגנוני ההישרדות האינסטינקטיביים שלו, או שהוא יכול לקחת בחשבון שיקולים נוספים: שקשורים לרגשות שלו, למחשבות שלו או אולי אף לערכים ואידאלים שהוא מבקש לממש בחייו.
למעשה הפילוסופיה בסגנון הקלאסי, מכירה בעובדה שהאדם הוא צורת חיים שנמצאת באבולוציה. ראשית דרכו מאופיינת בחוסר הכרה מלא של עצמו והעולם, שלב שהפילוסוף המהולל אפלטון תיאר כחיי שבי בתוך מערה אפלה ובמזרח כינו אשליה, והמשכה גילוי אפשרי של זהותו העמוקה יותר, של מה שמסתתר מחוץ למערה ומעבר לאשליה.
הפילוסוף, אוהב החוכמה, מכיר במסע של האדם אל הכרת עצמו ומבקש לממשו.
האהבה לחוכמה היא הדרך שלו כדי להגיע לעצמו. החוכמה מכילה עדויות, והנחיות ולימוד, שכל מי שמוכן להתעמת עמם ימצא מה שמצאו החכמים, את עצמם, את טבעם ואת מקומם בטבע העולם.
באופן מעניין, עבודת יסוד בתוך תהליך ההתפתחות של האדם, של עלייתו בסולם, קשורה לצורך לתרגל באופן מתמשך בחירה. למעשה בכל רגע ורגע ניצב בפני האדם ההכרח לבחור, בחירות קטנות ובחירות גדולות יותר. הוא עושה זאת בדרך כלל בלי משים וככל שהוא ער יותר ובהכרה, כך גם הוא מכיר ומודע לבחירותיו.
החלק המסתורי בתהליך זה מעיד על כך שהאדם ״המואר״ שהגיע למימוש מלא של הפוטנציאל שלו למעשה בחר להתמסר באופן מלא לטבעו ובכך להיות כשאר צורות החיים ביקום, המתמסרים לטבעם, אבל הוא עושה זאת כשיאו של תהליך שתכליתו כיבוש עצמי ומתוך בחירה.
אבל אנו לא שם. כפילוסופים אנו מכירים בכך שיש מציאות ואמת אובייקטיביים אבל גם יודעים בצניעות שאנו לא יודעים אותם. זה שולח אותנו לתהליך מתמשך של ניסיון לחיות את חיינו תוך שאנו מבקשים לגלות שוב ושוב מהו סובייקטיבי ומוגבל ואשלייתי ומה רחב יותר ויש בו יותר אמת.
הפילוסוף שואף לאמת, שואף לחיות את האמת וחייו הם חיים של ההתמודדות והרפתקה, של דחיקת גבולות ההכרה שלו ולכן של יכולתו לבחור נכון יותר.
אם נחזור לציטוט מספר דברים, כעת אולי ברורה יותר המלצת הדובר: ובחרת בחיים..
אפשר לחשוב: מדוע בכלל יש לומר אמירה זאת? מי יבחר בין קללה וברכה בקללה? בין מוות וחיים במוות?
איש לא יעשה זאת אולי במודע, אבל לא פעם אנו עושים זאת ללא הכרה.
הכיצד?
אם הקללה והמוות הם סמל לאינרציה, לחוסר תנועה במובן הפנימי שלה, לזהויות הנמוכות הקשורות למנגנונים האינסטינקטיביים שלנו, אלה אשר בכל פעם שאנו פועלים מתוך הזדהות עמן אנו למעשה לא בוחרים – אז יתכן שאנו זקוקים לתזכורת והמלצה לבחור בברכה ובחיים.
בספר דברים, הפסוק הבא, פסוק כ׳ משלים את ההיגיון הזה בשפה שלו: לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ: כִּי הוּא חַיֶּיךָ, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ– (דברים פרק ל׳, פסוק כ׳)
כלומר על פי השפה וההיגיון הפנימי של הדובר, לבחור בחיים אומר לאהוב את אלוהים, לשמוע בקולו ולדבוק בו. כי שם החיים.
פילוסופית יש כאן בדיוק מה שנאמר לעיל, כדי לחיות לא מספיק לשרוד, צריך לבחור לגדול להתרחב, לדחוק את הגבולות של האנוכי שלי ולשאוף לגלות את אלוהים ולדבוק בו. אלוהים הוא סמל למציאות האובייקטיבית, לחוקים של העולם, לאמת.
רק אדם שמעז להתמודד עם מה שנמצא מעבר לאינסטינקטים שלו, לסובייקטיבי שהוא, מגלה את החיים במלוא עומקם ויופיים.
מסתבר שהאפשרות הזאת היא בכלל לא מובנת מאליה, צריך האדם לחקור ולברר ולגלותה ולבחור בה!
באופן קונקרטי יותר, להלן מספר המלצות לפילוסוף המתרגל בחירה:
מה אתה מבקש לבחור?
הגדרת נושא הבחירה מאוד משמעותית ולעתים מגלה רמות נסתרות של משמעות. לכן בהירות חשובה כדי להתחיל ולסיים תהליך של מחקר וברור בשאיפה לבחירת הרצוי ביותר. בבחירת מקום עבודה למשל, האם יש בעיקר שאלה של פרנסה, רצון להנאה, מימוש עצמי, או רצון לבטא אידאל שאנו רוצים לקדם בעולם? כל תשובה שולחת לשדה אחר של מחקר ובדיקה.
מי בוחר?
מכיוון שהאדם הוא יצור מורכב ומכיוון שיש עמו זהויות רבות, כדאי לשים לב מאיזה מקום ומי מבקש לבחור. בבחירת מקום העבודה בדוגמה שלעיל, מי בוחר? הרצון להיות נאהב באישיותי? הרצון להיות נינוח באישיותי? המקום שמבקש הרפתקה וסיכון באישיותי? המקום הערכי שמבקש להיות מוביל של חיי? או אולי הוריי, או חבריי בוחרים? (קולות ההשפעה החברתית שהפנמתי).
המקום והזמן
נסה לא לבחור באופן אימפולסיבי ותחת לחץ. מציאת המקום והזמן לבחור חשובים מאוד ולא פעם יכולים להשפיע על מהלך הבחירה.
לא מתוך פחד
שים לב לא לתת לפחדים שונים להוביל אותך בבחירה שלך. הפחד מזמן לך מידע מועיל, קח אותו בחשבון אבל אל תחליט ממנו. בחירות שנעשות מתוך פחד הן בחירות קטנות שלא יכולות לקחת למקומות גדולים.
עם אהבה
נסה לבחור עם לב ער ואוהב. אל תסתמך רק על הראש שלך ועל הרגשות שלך, בדוק מה ליבך אומר והעז להקשיב לו.
אל תפחד לטעות
לעתים קרובות קשה לבחור בשל הפחד לטעות. פעם זה מעכב ואף יכול להביא לשיתוק. אי אפשר באמת לגדול ולהתפתח בלי להעז לבחור ובלי לקבל את האפשרות שתהיינה טעיות בדרך. טעויות מסמנות למידה, לא יותר מכך.
כוון פנימה ולמעלה ככל האפשר
ככל שהשיקולים שאתה לוקח לפני בחירה הם פנימיים יותר וגבוהים יותר ופחות תלויים במבט השטחי, הנראה של העולם ועצמך, הסיכויים שבחרת נכון גדולים יותר. זכור, החשוב ביותר הוא סמוי מן העין.
מבחן הזמן
אל תבחר בחירות שרואות רק את קצה אפך. המסע של האדם הוא ארוך ומתמשך. אדם גדול מעז לחשוב ולבחור מתוך הזדהות עם תהליך ארוך טווח ולא מתוך רצון לקבל עונג מהיר כאן ועכשיו.
כאב או אינטליגנציה?
הבודהא הגדיר שני מנועים של צמיחה של האדם: כאב ואינטליגנציה.
בדרך כלל בוחר האדם מתוך רצון להימנע מכאב, מתוך כאב, בעזרת כאב. הוא זקוק לכאב כדי ללמוד וכדי לנוע, לעתים אף לכאב גדול. יש אפשרות לא לחכות לכאב וללמוד מכאבים של אחרים, מניסיון חכמי האנושות ולבחור בעצתם. התוכל לעשות זאת?
האם לכל המחשבות הללו, על אפשרות הבחירה בחיים של אדם, יש קשר גם לבחירות לכנסת ישראל הממשמשות ובאות?
אני סבור שכן, קשר ישיר ועז.
אבל יבחר כל אחד מכם וישיב כמיטב יכולתו.
בחירות טובות !
וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים–לְמַעַן תִּחְיֶה,
אַתָּה וְזַרְעֶךָ
שלכם,
רונן חלבי
מנהל אקרופוליס החדשה בישראל.