בשעת כתיבת שורות אלה, רגע לפני שגיליון זה מגיע לדפוס, אני יושבת וכואבת את לכתה של חברה יקרה מעמנו. נופר תבור, תלמידה ומורה באקרופוליס החדשה, ובעיקר – אישה אמיצה וחזקה, נפרדה מאיתנו לפני יממה בלבד. 

הכאב גדול. אני מחפשת אחר מילותיה ומוצאת מאמרים רבים שכתבה לאורך השנים, וזאת לצד דבריה כעורכת העיתון, התפקיד שאני נושאת בו כעת.

אני קוראת את מאמריה על סרטים (היתה ממעריצי ״משחקי הרעב״) ועל מיתוסים, על מנהיגים מעוררי השראה ועל אמנויות לחימה שבהן התמחתה. על כוח פנימי, פריצת גבולות ועל המעבר הגדול שעשתה לפני שנתיים, כשעברה לגור בצפון ולהתמקד במלאכת האדמה. כמה עושר באדם אחד. כמה עומק. כמה השראה. 

אני קוראת את מילותיה בדמע, ומצליחה למצוא את החוט המאחד בין הדברים – את החיבור לקרב הפנימי, למאמץ האדיר, כדי להיות מדויקת יותר בכיוון של החיים, במשמעות ובעיקר. 

מילותיה הן השראה גדולה, ועל אף שלא דיברנו על כך, אני מוצאת שהיא שותפתי בעריכת העיתון הזה – מאחר וללא ידיעתה, כלל המאמרים שבו מתארים את היכולת לראות את הכיוון והמשמעות שבחיים, והאומץ ללכת לשם עם כוח והרבה מאוד אהבה.

המאמר הפותח את גיליון זה נוגע במשפט ממקורותינו, ״ואהבת לרעך כמוך״ ועל הדרך להגיע לאהבה העצמית בטרם נפנה לאחר, באשר יהא.

קול הדממה, טקסט עתיק מטיבט, מאיר לנו את הדרך לכיוון החיפוש אחר החוכמה.

במאמר ״הקיר הנשי״, שנכתב בעקבות שיח עם ד״ר צילה זן-בר צור, אנו נוגעים בכוחה של קהילה לרפא ולכוון, לתמוך ולחזק בדרך.

לזכרה של נופר, אנו מפרסמים שוב מאמר שכתבה לפני שנתיים על ״מעברים״. תפגשו בו את השראתה על כוח ואומץ ורוח של הרפתקה, במעברים שהחיים מציבים לנו.

על האדריכלות הקדושה, היחסים הנכונים בין אלמנטים והחיבור העמוק שלהם לטבע – במאמר ״יחסים נכונים, תבניות טבע״.

פעילות גינון יומיומית הופכת לשיעורים לחיים, עם התבוננות אותנטית על הדרך שלנו לנקות ולנכש את המיותר, ולחזק את העיקר, במאמר ״שיעורים שלמדתי מניכוש עשבים״.

וכסגירה למאמר הפותח על אהבת האחר ואהבת עצמי – המאמר ״נפרדות בביתי״ המתאר את הקושי לגשר על הפערים בינינו, ועל התקווה והאמונה להצליח ולראות מעבר להם.

עיתון זה יוצא בין חגי תשרי. הוא מהווה תזכורת לחשיבות ההתחדשות, ההתחלות החדשות, השנה החדשה. שתהיה שנה שבה נזרע זרעים של אחדות, של אהבה, של אומץ.

שלכם,

עפרה בהרב