
פילוסופיה לחיים – להיות או לא להיות בעולם?
ברור שהפילוסופיה איננה רק עיסוק אינטלקטואלי.
אך מה יכול פילוסוף לעשות בעולם עם אתגרים כה גדולים שאינם בתחום היכולת שלו?
לדברי רונן חלבי, המנהל של אקרופוליס החדשה בישראל, זה דורש את האומץ לעשות משהו אחרת.
ברור שהפילוסופיה איננה רק עיסוק אינטלקטואלי.
אך מה יכול פילוסוף לעשות בעולם עם אתגרים כה גדולים שאינם בתחום היכולת שלו?
לדברי רונן חלבי, המנהל של אקרופוליס החדשה בישראל, זה דורש את האומץ לעשות משהו אחרת.
מאמר בעקבות ציטוט מספר מדיטציה הממליץ לעצור ולהגיד לעצמנו, כמה פעמים ביום, ״הכל בסדר״.
מפגש של הייטקיסט עם המיתוס של נחשון בן עמינדב וכיצד החלטות חשובות נעשות עם הלב, תוך התמסרות.
גזענות היא תפיסה אידיאולוגית שיש לה מגוון של ביטויים, ברמות שונות, אך כולם מבטאים חוסר יכולת להעריך בני גזע אחר או בני דת אחרת. הגזענות היא תופעה חדשה יחסית, שהופיעה בתקופת הרנסנס והתפתחה במיוחד במאות ה-18 וה-19.
מהי הוודאות שאותה אנו כל כך מחפשים? ומהן ההזדמנויות הקיימות דווקא במפגש עם חוסר ודאות? מבט פילוסופי על מבוך החיים בעזרת בודהא, אפלטון, אפיקטטוס, ועוד.
בהשראת ״האדם מחפש משמעות״ של ויקטור פראנקל, אשר נכתב על תקופה מלאה במוות, אני מביא מאמר אשר מכוון לעוסקים בחיים.
ביום שבו נפלו מגדלי התאומים בניו יורק, נפקחו עיניים רבות למציאות חדשה ואחרת. לצד תחושות של כאב, כאוס וחוסר אונים, פגשתי שם ברגע הזה אנשים שהפגינו אחווה פשוטה ויעילה, שפעלו כיד אחת המכוונת להיטיב עם כל אדם באשר הוא. כזו רציתי להיות!
כפילוסופים אנחנו חוקרים את היחסים בינינו לבין הסביבה בה אנו חיים, בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין הסביבה האנושית. אנחנו מנסים ללמוד מכך על עצמנו ועל התפקיד שעלינו לקחת בתוך מערכת היחסים המורכבת.
רבות נכתב ונאמר על המילים הללו, שמקורן בספר ויקרא פרק י"ט פסוק י"ח: לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:
מחשבות מתוך חוויה סיזיפית של גידול גינת ירק, על השיעורים המרתקים של החיים שאותם למדתי, באופן מפתיע, דווקא מניכוש עשבים.
איך הפך טקסט מסתורי ועתיק ששיננה אישה מערבית באחד ממסעותיה לטיבט, למגדלור עבור מחפשי דרך?
מוקדש לזכרו של ניזאר חמאם (1969-2020), אח אוהב בדרך החוכמה מי היה ניזאר עבורי? דוגמה לאיש אוהב, צמא לאמת ולחוכמה,
אחיין שלי, נער פיקח הלומד לראות את העולם בו הוא חי, שלח לי בתחילת חודש מרץ לינק לתוכנית "זהו זה".
כולנו מתחילים את החיים האלה עם קלפים מסוימים – תכונות, נסיבות, שאיפות, מגבלות… מה אנחנו עושים איתם? ואיך הם קשורים לנעליים הגדולות שמדי פעם אנחנו צריכים להיכנס אליהן?
ניתוח מרתק של הרקדן-אמן המשלב בין חוקי המציאות ובין השחרור של התודעה והחיפוש אחר החלום והיצירה, והאם שחרור מהחוקים הוא הגבול בין השפיות לגאונות ?
כל קושי קטן הוא צעד קטן במסע שלנו.
מאמר זה מזמין אותנו להסתכל על המהמורות שבדרך ולראות בהן הזדמנות.
כשאפלטון פוגש מחאה – על הדרך שבה הפילוסופיה נפגשת עם המציאות ועל המשמעות שאנו נותנים לחיפוש אחר המנהיגות הנכונה, שתוביל אותנו גם כחברה, וגם בינינו לבין עצמנו, פנימה.
בחודשים האחרונים נחשפנו לחלוקה מאוד ברורה במשק בין עובד חיוני ובין עובד שאינו חיוני. מה הקשר בין חיוניות בעבודה ובין חיוניות פנימית ומהי החיוניות המחברת בין כולנו.
אלה לא זרעים פיזיים, אלא רעיונות וערכים שאנחנו מנסים לתרגל ולחיות, משום שאין דרך אחרת להעביר הלאה, למעט להפוך להיות הדבר עצמו.
התקווה ככוח מניע בתוך מציאות אנושית מורכבת. מסע חיפוש אחר התקווה החל מתיבת פנדורה, דרך הגירוש מגן העדן ועד ימינו אנו.
מאמר בעקבות תקופת הקורונה, בה היינו שרויים בסגר בכל העולם, ובו נקודת מבט על הדרך שבה אנו תופסים את המציאות- כל אחד בדרכו עם האמת שלו. האם זו האמת היחידה, או בכוחונו ליצור אמת משותפת?
* הכותבת הינה מנהלת אקרופוליס החדשה באנגליה, ומנהלת מכון טריסטן לקידום האמנויות המוזאיות. המאמר פורסם באתר הבינלאומי של אקרופוליס החדשה.
אני מאשר/ת לעמותת ״אקרופוליס החדשה״ להשתמש בנתוני הרישום על מנת לקבל מידע תקופתי על פעילויותיה בדואר אלקטרוני, ולהיכלל ברשימת התפוצה. כמו כן באפשרותי לבטל את הרשמתי והשימוש בנתוני הרישום בכל עת על ידי שליחת הודעה אל הדואר האלקטרוני: info@newacropolis.org.il
כל הזכויות שמורות לאקרופוליס החדשה בישראל 2018 ©️