מאמרים

בחודשים האחרונים נחשפנו לחלוקה מאוד ברורה במשק בין עובד חיוני ובין עובד שאינו חיוני. מה הקשר בין חיוניות בעבודה ובין חיוניות פנימית ומהי החיוניות המחברת בין כולנו.

התקווה ככוח מניע בתוך מציאות אנושית מורכבת. מסע חיפוש אחר התקווה החל מתיבת פנדורה, דרך הגירוש מגן העדן ועד ימינו אנו.

מאמר בעקבות תקופת הקורונה, בה היינו שרויים בסגר בכל העולם, ובו נקודת מבט על הדרך שבה אנו תופסים את המציאות- כל אחד בדרכו עם האמת שלו. האם זו האמת היחידה, או בכוחונו ליצור אמת משותפת?
* הכותבת הינה מנהלת אקרופוליס החדשה באנגליה, ומנהלת מכון טריסטן לקידום האמנויות המוזאיות. המאמר פורסם באתר הבינלאומי של אקרופוליס החדשה.

הרהורים ומחשבות, מהילדה בקיבוץ ועד לאישה של היום, שעדיין שואלת את עצמה אם הבחירות שהיא עושה בחיים, עונות על מה ומי שהיא באמת. סיפור אמיתי על בלבול, חיפוש זהות ובחירות שאיתן אוכל להיות שלמה כשאשאל ואבחן פעם, בסוף ימיי, אם עשיתי כל שביכולתי להביא את מי שאני.

מפגש בין ילדה אסופית קטנה הנקרית בדרכו של אדם בוגר, דרך שיחותיהם צפות ועולות שאלות על מהות החיים, המוות ואלוהים. מחשבות על הרגעים האנושיים שאנו חווים בחיים, ומה נשאר מהם הרבה אחרי שהם מסתיימים…

לקראת יום הפילוסופיה הבינלאומי, מחשבות על שייכות, נתינה, נדיבות והדרך לתרגם את הפילוסופיה לעשייה קונקרטית והיום יומית של החיים.

בעת העתיקה, היתה דלפי שביוון מקום מושבה של האורקל (סוג של כוהנת נביאה), ובה גם היה מקדשו של האל אפולו. על קיר המקדש היו חרוטים דברים שונים, ביניהם האמרה הידועה: ״דע את עצמך״.

אומרים שהאורקל אמרה על סוקרטס (במאה החמישית לפני הספירה) שהוא החכם באדם בדיוק משום שהוא היה האדם היחיד בזמנו שידע והצהיר על כך שאינו יודע דבר.

התקופה המיוחדת בה אנו נמצאים מדגישה את אחדות הגורל הקושרת בין כולנו, מאפשרת לנו לעצור ולהתבונן על השיח שלנו – עם אלוהים ועם עצמנו.

״מוזיקה צריכה להצית באדם אש״. מאחורי מילים אלו חבוי סיפור חייו של בטהובן, אחד מגדולי המלחינים בכל הזמנים, אשר יותר מכל חי את המסר הזה במלואו. מהי אותה אש אליה מתכוון מטהובן ומהו המסר המשתקף בסיפורו?

הגבול נחוץ כדי לשמור על סדר וצורה, וכדי שלא יהיה מעבר של דברים שלא אמורים להתערבב יחד, אבל הגבול גם מרחיק ויוצר נפרדות, הגבול מגביל את התנועה ועוצר את הזרימה, יוצר מרחק ומחזק פחדים הישרדותיים. הגבול בין פחד לזהירות הוא דק, הגבול בין לא לפגוע באחר לבין לעשות מה שמתאים לי – גם הוא גבול דק… אז מה הגבול הנחוץ? הנכון?

הפילוסופיה מבחינה בין חומר לרוח. אם כך – מהי תנועה? באיזה מישור היא מתרחשת ומאיזה חומר היא עשויה? שיחה עם רסמוס אולה, מנהל המחלקה לריקוד וכוריאוגרפיה באוניברסיטה הלאומית בקופנהגן, על אמנות, פילוסופיה, תנועה ואיך כל אלה יכולות להיות חלק מחיי כולנו, אם נסתכל עליהן מנקודת מבט מעט שונה.

הרהור על שאלת תם של ילד בן שבע, ילד החבוי אולי גם בתוכנו, שמחזיר אותנו לנקודת המוצא – כולנו רקמה אנושית אחת, קשורים ואחראים זה לזה וגורלנו אחד.
על הפשטות של הצורך הבסיסי בכוח מרפא ומאחד בימים של קריסה של המוכר והידוע, ועל הניסיון לחיות על פיו למרות הנסיבות.

וִידַעְתֶּם אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמֶת תּוֹצִיאֲכֶם לְחֵרוּת (הבשורה על פי יוחנן, פרק 8 פסוק 32) ללא דעת אין חיים ״ועתה פן