
לבחור את הגנים שלי ?
האם הגנים שלנו מגדירים אותנו, מכוונים את הבחירות שלנו, או שהכל צפוי והרשות נתונה?
סיפור על אפיגנטיקה ובחירה חופשית.
האם הגנים שלנו מגדירים אותנו, מכוונים את הבחירות שלנו, או שהכל צפוי והרשות נתונה?
סיפור על אפיגנטיקה ובחירה חופשית.
הגבול נחוץ כדי לשמור על סדר וצורה, וכדי שלא יהיה מעבר של דברים שלא אמורים להתערבב יחד, אבל הגבול גם מרחיק ויוצר נפרדות, הגבול מגביל את התנועה ועוצר את הזרימה, יוצר מרחק ומחזק פחדים הישרדותיים. הגבול בין פחד לזהירות הוא דק, הגבול בין לא לפגוע באחר לבין לעשות מה שמתאים לי – גם הוא גבול דק… אז מה הגבול הנחוץ? הנכון?
הפילוסופיה מבחינה בין חומר לרוח. אם כך – מהי תנועה? באיזה מישור היא מתרחשת ומאיזה חומר היא עשויה? שיחה עם רסמוס אולה, מנהל המחלקה לריקוד וכוריאוגרפיה באוניברסיטה הלאומית בקופנהגן, על אמנות, פילוסופיה, תנועה ואיך כל אלה יכולות להיות חלק מחיי כולנו, אם נסתכל עליהן מנקודת מבט מעט שונה.
הרהור על שאלת תם של ילד בן שבע, ילד החבוי אולי גם בתוכנו, שמחזיר אותנו לנקודת המוצא – כולנו רקמה אנושית אחת, קשורים ואחראים זה לזה וגורלנו אחד.
על הפשטות של הצורך הבסיסי בכוח מרפא ומאחד בימים של קריסה של המוכר והידוע, ועל הניסיון לחיות על פיו למרות הנסיבות.
"הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי."
(אבות, פרק א, פסוק י״ד)
אני כותב שורות אלו בסוף חודש אפריל 2020, בעת שהעולם נמצא בעיצומה של התמודדות עם מגפת הקורונה.
רבות דובר ועוד ידובר על המגפה, המקורות שלה, ההשלכות שלה, האתגרים שהיא מציפה ברמות שונות של הקיום האנושי וההזדמנויות שהיא מביאה עימה.
אני מבקש להביט על היבט אחד, שחשיבותו והתוקף שלו הם הרבה מעבר למגפה כזאת או אחרת, והוא הקשר בין האני לאחר.
לפני כ7 שנים יצאתי למסע של כ7 חודשים במזרח. לקחתי חל"ת משירות קבע בצבא, הייתי אז בן 26. לקראת סוף המסע הגעתי לסרי לנקה. ארץ קסומה, שטופת שמש, עם
וִידַעְתֶּם אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמֶת תּוֹצִיאֲכֶם לְחֵרוּת (הבשורה על פי יוחנן, פרק 8 פסוק 32) ללא דעת אין חיים ״ועתה פן
על אף שעברו 500 שנה ממותו של לאונרדו דה וינצ׳י, דמותו עדיין מסקרנת, וכך גם המסרים העמוקים שהשאיר אחריו, מסרים בני מאות ואלפי שנים, אשר מחכים להתגלות מחדש…
מי מכם שהיה בשנה האחרונה בסניפים השונים של אקרופוליס החדשה בארץ, נתקל אולי
במופע ״להתעורר״ שאיתו הופענו השנה אני וחברי
ושותפי למסע טל ברוכשטיין, תחת השם ״טל ואלמוג״. החלטתי לחשוף בפניכם קצת מהתהליכים שהתחוללו מאחורי הקלעים, או, נכון יותר,
בתוך הלב שלי – לפני ובמהלך המופע.
האביב בטבע מסמל פריצה, ניצחון הרוח על החומר. הסופר הרוקי מורקמי לוקח אותנו למסע דרך ריצות המרתון בחייו ומשתף במסע של התגברות, מתיחת גבולות הגוף והנפש ותחרות עם היריב הטוב ביותר – הוא עצמו. מאמר ברוח אולימפית על נחישות, התמדה ואהבה.
מה מסתתר מתחת לשכבת ההגנה שיש לכל אחד מאיתנו? איזה מטען עודף אנו נושאים עלינו, עקב קושי לפרש ולהעניק משמעות לאירועים מכאיבים? איזו מצבת זכרון טרם הקמנו? על מי עוד לא אמרנו קדיש? מה מאפשר לנו להצליח לסלוח למרות הכאב?
סיפור אמיתי
מה נוכל אנו, שחיים ברווחה, לקבל מויקטור פראנקל? עבורי התשובה היא השראה – לחזק את הרוח של עשיית הטוב, היפה והאמיתי בתוכנו. גם כיום, אנחנו נדרשים לגבורה ולהתגברות כל העת. על מי ומה? על עצמנו – על האנוכיות, הפחד, הבושה. קשר אנושי, אהבה, חמלה – הנתינה הזו תמיד נדרשת ולעולם אינה לשווא.
״המשימה ההכרחית של כל אדם ואדם היא לחיות את היום הפשוט והשגרתי, כך שיוכל להכניס טיפה של שלווה ושמחה להווייתו
האם קיים מרחק אמיתי בין חלקי השלם? בין אנשים? בין סבא לנכדו? בין "כאן" ל"שם"? הסיפורים של כולנו מחוברים, ואם נצליח לפתוח את הלב נוכל לראות איך הדברים מתחברים.
יום הפילוסופיה העולמי נוסד על ידי אונסק"ו בכדי להדגיש את הערך המתמשך של לימודי הפילוסופיה לפיתוח החשיבה האנושית בכל התרבויות. מדי שנה מתקיימים ברחבי העולם אירועים לציון יום זה, המעודדים מחשבה עצמאית, דיאלוג למען הבנה הדדית, קידום סובלנות ושלום. אקרופוליס החדשה כבית ספר לפילוסופיה מעשית מציינת יום זה בארץ ובעולם מאז שנת 2006. הפעם בחרנו בנושא "ללכת בדרך", בהשראת פסוק מהטקסט העתיק "קול הדממה", “אינך יכול ללכת בדרך, לפני שהפכת לדרך עצמה".
ענבל פיאמנטה-שמיר השתתפה בצעדה יחד עם יותר ממאתיים צועדים שוחרי פילוסופיה כדרך חיים, והיא משתפת בחוויה.
יצרנו קשר עם "סיפור חוזר", פרויקט חברתי ייחודי המשלב הכשרה תעסוקתית לאנשים המתמודדים עם חסמים תעסוקתיים, דרך מכירה של ספרי יד שניה. שמחנו למסור להם ספרי פילוסופיה שיצאו לאור בהוצאת אקרופוליס החדשה ולהביא את סיפורם גם לכאן.
מהו ערך החושך והשהייה בו, ומדוע אנו לרוב נמנעים מכך? מה נוכל לגלות מהצלילה פנימה למסתורין שהחושך מזמין אותנו לגלות, על עצמנו, על העולם והטבע שסביבנו.
סיפורו של הארי פוטר הוא מיתוס גבורה, מיתוס המספר על מסעו של ילד רגיל שהמפגש שלו עם עם רוע ועם חוסר צדק מניע אותו למצוא בתוכו את הערכים האנושיים הנצחיים של הטוב והאמת, ולפעול להגשמה שלהם בעולם.
סיפור אמיתי על כישלון בדרך, ועל האופן שבו האומץ לשהות בתחושת הכישלון חושף שאלות שמזכירות מה חשוב באמת…
יש תאריכים שיש להם משמעות מיוחדת ויש אדמות שיש להן משמעות מיוחדת. אותה משמעות מיוחדת, מקרבת עניין ללב אחד ודוחה אותו לחלוטין מלב אחר. היא עשויה להטות קבלת החלטות, לגרום לנו לחוש פחד, איבה או קרבה, גם ברמה האישית וגם ברמה חברתית ופוליטית. אז מהי הדרך אל הליבה האנושית המשותפת? סיפור אמיתי
השקפה נכונה, רחוק מהזמן ומהסערה, על אירועים דרמטיים בחיינו יכולה לחשוף אותם לאור חדש ולגלות מה באמת היה שם. מחלה
האומץ לשאול, לבחון כל פעם מחדש, לשנות, לזוז, זוהי ההרפתקה הגדולה, שהיא החיים עצמם.
אני מאשר/ת לעמותת ״אקרופוליס החדשה״ להשתמש בנתוני הרישום על מנת לקבל מידע תקופתי על פעילויותיה בדואר אלקטרוני, ולהיכלל ברשימת התפוצה. כמו כן באפשרותי לבטל את הרשמתי והשימוש בנתוני הרישום בכל עת על ידי שליחת הודעה אל הדואר האלקטרוני: info@newacropolis.org.il
כל הזכויות שמורות לאקרופוליס החדשה בישראל 2018 ©️