מאמרים

סדרת הסרטים המצליחה "משחקי הרעב" מבוססת על טרילוגיית ספרים שנכתבו בשנים 2008-2010 על ידי סוזן קולינס, סופרת אמריקאית, סביב הנוכחות

מילות השיר הידועות, "כי האדם עץ השדה", מזכירות לנו אמת עתיקה ואוניברסלית. האדם, החברה והעולם הם השתקפות זה של זה.

שעת בוקר מוקדמת; מצרים הגדולה מתעוררת ליום חדש. השמש יוצאת לאטה מבין העננים ושולחת את קרניה הבהירות אל תלולית עפר,

ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות של סמלים, מתרבויות מכל רחבי העולם. אינני מכיר תרבות אנושית אחת אשר אין לה, לצד תפיסתה

סיפורו של אורפיאוס הינו ישן נושן, וכמו כל סיפור מיתי, הוא היה קיים עוד לפני שעלה על הכתב. בזמן מסוים

מאז ומעולם הייתה השמש מסתורין שאותו ניסו בני האדם לחקור ולהסביר. גם היום, על אף החידושים הטכנולוגיים וכישוריו של האדם

מיתוס זה שמגיע אלינו מדרום אמריקה הרחוקה, קרוב אלינו עד מאוד וניצב לפנינו כמראה.

"זה אשר ראה הכל, אותו אפרסם במרחבים, אלמד על זה שחווה את כל הדברים…
אנו (ANU) נתן לו את מכלול הידע של הכל. הוא ראה את הסוד, גילה את הנסתר, הביא ידע הקודם למבול. הוא יצא במסע למרחקים, דחף עצמו עד כדי תשישות, אך לבסוף מצא את השלווה…

בתקופה בה אנו חיים ישנה מגמה לבקש בכל מחקר את הפירות המיידיים. האקדמיה, במקורה, עוד מימי אפלטון, הייתה מוסד אליו היו באים כדי לבקש את החכמה, לחפש אחר האמת, לחקור את פלאי הטבע והבריאה, ומעל לכל, להבין את מהות האדם ותפקידו עלי אדמות.

סיפורה של אתי הילסום הוא סיפורה של נפש מתעוררת. זהו מסע רוחני מרגש ועמוק, אשר מתרחש דווקא בתפאורה הקשה ומעוררת האימה, שואת יהודי אירופה.