תודה שפתחתם דלת לתקווה
בערב יום הפילוסופיה הבינלאומי, התכנסנו יחד כדי לפתוח דלת לתקווה, והוכחנו שתקווה היא לא רק רעיון – היא פעולה, חיבור, ואמונה משותפת.
הערב הזה היה מרגש במיוחד בזכות חברי הפאנל שהביאו את קולם, ליבם וסיפורם.
מעוז ינון, יזם ופעיל שלום, הדגים לנו שתקווה היא פעולה. הוא שיתף אותנו כיצד הפך את הכאב האישי שלו למסע לשלום, עם חזון אמיץ ויעד ברור: להביא שלום עד 2030.
עידית אהל, אמו של אלון אהל, ריגשה אותנו עד דמעות. בתוך המציאות הקשה של חטיפת בנה ממסיבת הנובה, היא בחרה לדבר על כוחה של נתינה והשפעה, גם – ואולי דווקא – מתוך הנסיבות המאתגרות כל כך.
אמין אלג'מל, איש חינוך מעורר השראה, הראה לנו איך מוזיקה וחינוך יכולים להפוך לגשר לחיים משותפים, ואיך עם אמונה והתמדה, אדם אחד יכול לעשות שינוי.
רחלי ראובן, המשוררת שמחזיקה את לפיד התקווה, העניקה נקודת מבט עוצמתית על כוחה של יצירה לאסוף את השברים, ועל איך אפשר להאיר מתוך החושך.
רונן חלבי, מנהל אקרופוליס החדשה בישראל, חיבר אותנו לתפקיד שלנו בעולם. הוא הזכיר לנו שתקווה אמיתית היא עבודה פנימית – מאמץ מתמיד לעומק ומשמעות, במיוחד בזמנים מאתגרים, כי זו הדרך להפוך את התקווה למציאות.
הערב הזה לא היה רק ערב של שיח והשראה, אלא קריאה אמיתית לפעולה.
תודה לכל מי שלקח חלק בערב הבלתי נשכח הזה.
מוזמנים לצפות בהקלטה של האירוע:
תקווה בשבילי
שאלנו אנשים שאלה פשוטה אך עמוקה:
מהי תקווה עבורך?
התשובות שקיבלנו היו מגוונות ומלאות עומק, רגש והשראה.
בסרטון הזה תמצאו קולות שמזכירים לנו שתקווה היא דבר אישי וגם אוניברסלי, אך בעיקר – כוח שמניע שינוי.
תקווה היא הניצוץ שמאיר את הדרך קדימה, גם בזמנים המאתגרים ביותר.
