"יָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" - האמנם?
- אלי מור
- 23 במאי
- זמן קריאה 3 דקות
בעידן הנוכחי ישנה תחושה שהאנושות נמצאת בשיא התפתחותה: בגודלה ובעוצמתה, במדע ובטכנולוגיה... אבל כשעוצרים לרגע, נראה שאנחנו מצויים גם בשפל: פערים, בדידות, חוסר ודאות ואתגרים רגשיים לרוב. האם נוכל להיות מספיק צנועים וללמוד מנסיונות האנושות בעבר? קדום ככל שיהיה?
במהלך שנת 2022 נפתח כביש גישה חדש לירושלים - כביש מס’ 16 ע"ש אריאל שרון. בסיבוב החד של מוצא הכביש מתפצל מכביש 1 וממשיך ישר, מזרחה, לתוך מנהרות בהר, בואכה ירושלים. עבודות הבנייה של הכביש, חשפו יישוב ניאוליתי עצום המתוארך לתקופה שלפני כ 9,000 שנים. אמנם איזור מוצא, מוכר לארכיאולוגים מזה עשרות השנים, אך הממצאים שהתגלו הפעם חשפו יישוב שנהנה מאכלוס רציף מהתקופה הקדומה ועד לתקופה המודרנית. לפני תחילת העבודות על הכביש, עלה הצורך בשימור דחוף של הממצאים. החוקרים י.ורדי וח.חלאילה מטעם רשות העתיקות, הובילו את חפירות הצלה באתר הניאוליטי, כשחברת "נתיבי ישראל" מימנה את העבודות. עם סיום החפירות, האתר כוסה באדמה כדי לאפשר את בניית הכביש - למעט אזור שימור מוגבל. נציין שבאתר מסוג זה, בשל קדמוניותו, הממצאים נדירים, ונראה שרוב הידע נשאר בגדר תעלומה. בתקופה הנאוליטית אנו עדים לשינוי יוצא דופן באורח החיים, בני האדם מתיישבים ביישובי קבע, האוכלוסייה גדלה משמעותית, האדם מביית בעלי חיים וצמחים.. תקופה זו זכתה לכינוי "המהפכה החקלאית".
האדריכלות מאופיינת בבתים בעלי צורה מלבנית, לבתים היתה רצפת טיח לבן העשויה מאבני סלע שעברו תהליך של שריפה, החוקרים ציינו כי הרצפה נותרה חזקה עד היום. נמצאו מתחמים ארכיטקטוניים צפופים שהכילו יחידות מגורים, מבנים ציבוריים ונתיבי מעבר בין הבתים. החפירה אפשרה לחוקרים ניתוח של מתאר הצמיחה של הישוב.
מספר פסלונים אנתרופומורפיים (דמוי אדם) וגם של בעלי חיים התגלו באתר. דוגמה לפסלון אנתרופומורפי יחודי, שהחוקרים נותנים לו משמעות סמלית וטקסית: פסלון ראש חרוט אדום, עשוי מאבן גיר קשה. הוא נמצא במתחם בניין גדול. פסלונים כאלה עם ראש מחודד וארוך בצבע אדום היו חלק אינטגרלי מהאיקונוגרפיה הניאוליתית של המזרח התיכון, פסלונים חרוטיים דומים עשויים חרס נמצאו בתל רמד, אתר ניאוליתי בסוריה.
בחפירות נמצאו צמידי אבן רבים שיוצרו מאבן גיר מקומית, חלקם שלמים אך רובם שבורים. בקצוות החלקים השבורים היו חורים שאפשרו העברת שרוך בתוכם, מה שהביא את החוקרים להשערה שהצמידים לא נשברו במקרה. גודל הצמיד היה יחסית קטן והתאים לרוחב זרוע של ילד. טבעות אבן כאלה דווחו בעבר באתרים בירדן וישראל.
החוקר חלאילה מניח כי צמידים אלה שנענדו כצמיד על הזרוע, סימלו שלב בחיי העונד והיו קשורים לטקס מעבר לבגרות. הצמיד ניתן ככל הנראה בילדות, כאשר היד של הילד היתה מספיק קטנה לענוד אותו. עם הזמן הילד גדל, ובזמן הטקס לא ניתן היה להסיר את הצמיד. במהלך הטקס היו שוברים את הצמיד, והילד, שהפך עתה לנער, הועמד למבחן בגרות. אם יצליח, יצטרף לחבורת המבוגרים; כשלון יביא לענידת הצמיד מחדש, לאחר ששבריו יחוברו בחוט והצמיד ישאר עליו עד להזדמנות הבאה.
הממצאים מראים התייחסות משמעותית לשלב שאחרי החיים - למוות. המתים נקברו מתחת לרצפת הטיח של הבתים; כך שנותרו קרובים לאלו שחיו בבית. למרות הדלות של חיי התושבים הם טרחו לצרף חפצים לנקברים. חלק מהאובייקטים היו יקרי ערך, ובכל זאת בחרו להוסיף אותם למתים, עדות לחשיבות שהם ייחסו לטקס זה ועבור המנוח בהמשך מסעו.
נמצאו שלדים משוחזרים, בהם הגולגולת נמרחה בטיח וצוירה כדי להחזיר למנוח את חזותו המקורית.החוקר חלאילה, מאמין שמדובר בשלדים של מנהיגים חשובים, שהמשך נוכחותם בקהילה הייתה חשובה לנותרים, נוכחות שאפשרה שינוי הדרגתי בהנהגה, עד שההנהגה החדשה תתבסס.
הממצאים מראים יכולת מרשימה של הניאוליתיים להתגבש הן כחברה אנושית מקומית מורכבת, והן כחברה עם קשרים והשפעות הדדיות עם חברות מרוחקות. העדויות מבטאות כמה רמות של מודעות, החל מהיום-יום המוחשי, דרך האסתטי ועד לסמלי. נראה כי הניאוליתיים ייחסו חשיבות עליונה למוות, מיקום הקבורה ופריטים יקרים שצורפו למנוח מעידים על תשומת לב רבה שהוקדשה לנושא. במקרים מסוימים נמצאו עדויות לטיפול המיוחד בשלדים, שהחוקרים סבורים שהיו של מנהיגים. ממצאים אלה מעידים על כך שהמוות לא נחשב בעניהם כסוף דבר, אלא סוג של שינוי או שלב שהמתים עוברים ועליהם להתכונן אליו - ביטוי של ודאות בתוך מציאות בלתי נראית.
באתר נמצא השלד של גבר שונה מהשלדים המקומיים, שלד של זר. מעניין לציין שהשלד קיבל טיפול דומה לקבורה המקומית, התנהגות שהובילה את החוקרים להניח יחס מכבד כלפי זר או זרים בכלל.
התקופה הניאוליתית היא תקופה שבה ההישרדות היום-יומית אינה מובנת מאליה. לכן היינו מצפים לגלות ממצאים שידגישו את הממד המטריאלי. ואכן נמצאו אביזרים הקשורים להיבט ההישרדותי, אך נמצא גם עושר רב של ממצאים אחרים: ממצאים אסתטיים, סמליים ורוחניים שחלקם היה יקר מציאות.
הממצאים במוצא מאפשרים לנו התבוננות בערכי היסוד של החברה האינושית בעבר, התבוננות שעשויה לסייע לנו בקידום ערכים אנושיים בעתיד. הממצאים משקפים ביטויים של יחסי אנוש בתוך הקהילה ואפילו כלפי זרים. ההיבטים הסמליים שנמצאו באתר יכולים לתת נקודת מבט חדשה, והרהור בדבר הטמעה של סמלים בחיינו כבני אדם כיום. הטבע הוא מקור החיים האנושיים, הוא מספק מזון וחומרי גלם, האדם חי בטבע ומשפיע עליו. לדברי החוקר חלאילה, מתברר כי אחוז ניכר מהשלדים שנבדקו הראו סימני הרעלה. החוקרים סבורים שהאתר במוצא הגיע לסופו עקב שינויים אקולוגיים שהפכו את מי השתייה לרעילים, ביטוי לחשיבות שמירה על הקשר נכון בין האדם לטבע.
*הכותב הינו שותף במכון הרמס לחקר האדם
===========================
מאמר זה מבוסס על דוחות חפירה שנערכו ופורסמו על ידי יעקב ורד (Ph.D.) וחמודי חלאילה (Ph.D.), חוקרים מרשות העתיקות, ועל ראיון עם דר’ חמודי חלאילה מנובמבר 2021.
לקריאה נוספת:
