איזה רטט יש למחשבה? איזה תדר יש לה? על פי התפיסה האזוטרית, המחשבות אינן ערטילאיות אלא הן עשויות מחומר מנטלי עדין. ואם המחשבה עשויה מחומר, נוכל להשתמש בה כדי לעצב את המציאות שאנו רוצים לראות.
מהי מחשבה? מנקודת מבט חומרית זוהי תוצאה מקרית של האבולוציה הביולוגית, תגובה של המוח לגירויים מסוימים מהסביבה. אבל עבור הוגים רבים, הסבר כזה אינו מספק, לאור עושרה העצום ומורכבותה של המחשבה האנושית. הסבר חלופי למסתרי המחשבה מגיע מהעולם ה"אוקולטי" או המחקרים האזוטריים: זהו המושג "צורות מחשבה", מונח שזכה לפופולריות על ידי שני תיאוסופים בני תחילת המאה ה-20, אנני בזנט וצ'רלס ובסטר לדבייטר.
בתפיסה האזוטרית של החיים, המונח "חומר" אינו מתייחס רק לחומר הפיזי על כל היבטיו, מסלעים ועד גזים ומאטומים ועד חורים שחורים. הוא כולל גם מצבים עדינים של חומר, כמו חומר אנרגטי, חומר אסטרלי וחומר מנטלי – "החומר שממנו עשויים החלומות", כפי שניסח זאת שייקספיר.
על פי ספר הקיבליון, אחד משבעת החוקים האוניברסליים הוא "הכל רוטט". כשם שאור וצליל הם מצבי רטט העוברים באוויר ומייצרים אפקט מוחשי, כך גם המחשבה היא רטט שיש לו אפקט. וכפי שאנו יודעים שהצבע האולטרה סגול רוטט בקצב מהיר יותר מהצבע האדום, וכתוצאה מכך לא נראה לעין האנושית, כך החומר הנפשי רוטט במהירות גבוהה בהרבה מהחומר הפיזי וגם הוא לא ניתן לגילוי. כך שנוכל לדמיין כי העולם המנטלי מורכב מסוג עדין מאוד של חומר, שבכל זאת יש לו צורה, כי לכל חומר, עדין ככל שיהיה, יש צורה.
האם היקום הוא תוצר של התודעה האנושית?
דרך נוספת להתבונן על כך היא דרך העדשה של אקסיומה הרמטית אחרת מהקיבליון: "הכל הוא תודעה. היקום הוא מנטלי". אם נסתכל על כל מה שסביבנו – הערים המודרניות שלנו על בנייניהן, מערכות התברואה והתקשורת שלהן, בתי החולים וכל צורות הארגון החברתי והמסחרי, מה כל זה אם לא תוצר של התודעה האנושית, קונקרטיזציה של המחשבה? נוכל גם ללכת רחוק יותר: אם נתבונן בטבע וביקום כולו, האם אין גם הם קונקרטיזציה של המחשבה האלוהית, תוצר של תודעת האל, כפי שכינו אותה הפילוסופים ההרמטיים? ואם אנו מוקפים בצורות חשיבה שהתממשו, בין אם הן אנושיות ובין אם אלוהיות, האין צורות המחשבה המקוריות שהולידו אותן מתקיימות גם הן במישור כלשהו שאינו נראה לעין, אבל מובן לתודעתנו ואולי אפילו נגלה לאלה שפיתחו חושים פנימיים מסוימים?
הבה נסתכל כעת על צורות המחשבה שלנו ועל ההשפעות שיכולות להיות להן, על עצמנו ועל אחרים.
מחשבות שליליות יכולות להתחזק אם מזינים אותן באובססיביות
על פי הכותבים התיאוסופיים שהוזכרו לעיל, לצורת המחשבה יש שלושה היבטים: צורה, המשקפת את טבעה; צבע, המשקף את איכותה; ומובהקות של צורה או קו מתאר, המשקף את בהירותה. צורות אלו נובעות מ"הגוף המנטלי" שלנו עצמו, שפולט רטט. הרטט הזה בוקע מהגוף המנטלי וגורם ל"חומר המנטלי" שמסביב לרטוט בהתאם לו, ומכך נוצרת צורה מנטלית. השלב האחרון בתהליך זה הוא שאת הצורה המנטלית מאכלס "יסוד זמני" המעניק לה חיים: היא הופכת לסוג של ישות חיה. אם הרטט המנטלי המקורי חלש, אזי צורת המחשבה תתמוסס במהרה אל האטמוספירה המנטלית; אבל אם הוא חזק, והאדם החושב ממשיך "להזין" אותו על ידי חשיבה חוזרת ונשנית עליו ופיתוחו, אזי צורת המחשבה החיה הזו תתחזק יותר ויותר.
אפשר בקלות לראות שתהליך זה עלול להיות מסוכן למפיק המחשבה, כי אם המחשבה אינה תוצר של כוח רצונו ובחירתו החופשית, אלא של תשוקותיו, תאוותיו או הפנטזיות הבלתי נשלטות שלו, צורת המחשבה יכולה לקבל חיים משלה ולהפוך לאובססיה מייסרת.
עם זאת, אם המחשבה מודעת, ומופקת על ידי רצונו של האדם החושב, אז ניתן להשתמש בה כדי ליצור את העולם המנטלי שאנו רוצים. אם נרצה שעולמנו המנטלי יאוכלס במחשבות נעלות, יפות ופילנתרופיות, נוכל לטפח בכוונה צורות מחשבה כאלה על ידי חשיבה בכיוון זה ובחירת חומר הקריאה, הסרטים והסרטונים שאנו צופים בהם, המוזיקה או הפודקאסטים שאנו מאזינים להם.
תדר של תודעה יכול להשפיע על העולם
אלה המסוגלים לתפוס צורות כאלה באופן ישיר, באמצעות תפיסה על חושית, אומרים כי צורת מחשבה טהורה היא דבר בעל יופי מעודן, בצורתה, בצבעה ובמתאר שלה, בעוד שלמחשבה כמו בצע כסף, תשוקה לנקמה או קנאה יש מראה דוחה במישור המנטלי. במציאות, לא נוכל לדבר במקרה זה על המישור המנטלי, אלא על המישור המנטלי-אסטרלי, כי מחשבות כאלה הן רגשיות יותר מאשר מנטליות.
כולנו נתונים למחשבות נמוכות, אבל על ידי טיפוח של מחשבות גבוהות יותר, המחשבות הנמוכות מרגישות יותר ויותר "לא במקום" ומפנות את מקומן למחשבות הגבוהות, שהן במהותן חזקות יותר.
היבט מעניין נוסף הוא ההשפעה שיש למחשבות של אדם אחד על אחרים. הבה נדמיין שיש לנו את הזכות להיות בנוכחות מאסטר של חוכמה, או לפחות אדם בשלב גבוה יותר של התפתחות רוחנית מאיתנו. האם המחשבות והרטטים שלהם יכולים להשפיע עלינו? כן, כפי שכנראה כולנו חווינו, וזה מכיוון שיש משהו ברטט המחשבה של העולם המנטלי שלנו שמגיב לרטט המחשבה ששולח המורה. כשזה קורה, כל התודעה שלנו רוטטת עם מחשבותיהם, ואנחנו מתרוממים זמנית לרמה שלהם, או לפחות לרמה שאנו יכולים להגיב אליה. המצב יהיה שונה אם בקהל יש אדם שטרם התעוררו בו רטטים כאלה, כי הוא לא טיפח אותם. הוא יהיה, במילותיו של הבודהה, "כמו הכפית שאינה טועמת מהמרק", גם אם היא טבולה בו.
את ההשפעה הזאת אפשר להרחיב לקנה מידה גדול הרבה יותר, כאשר הוגה דעות חזק, בין אם הוא קשור לדת, למדע, לאמנות או לפוליטיקה, מעביר מסר לעולם. אלה שהמסר מהדהד בהם מאמצים אותו מיד, וצורת המחשבה מתחזקת על ידי חסידיו והופכת לצורת מחשבה קולקטיבית אשר יכולה לפעמים להשפיע על מיליוני מוחות חלשים יותר המושפעים ממנה, רק כיוון שהיא חזקה כל כך וגורמת להם להאמין שהיא נכונה בהכרח. אנו יכולים לראות זאת בהיסטוריה (ובהווה) לטוב ולרע, בהתאם לאיכות הרעיון המקורי. זה כוחה של דעת הקהל.
אך כשם שאדם שגופו המנטלי אינו מהדהד עם רטט של אדם אחר, אינו מושפע אפוא מצורות המחשבה שלו, בין אם הן טובות או רעות, כך אם נטפח את העולם המנטלי שלנו נוכל להימנע מלהיות מושפעים מדעת הקהל אם היא אינה עולה בקנה אחד עם החשיבה שפיתחנו בעצמנו. הדבר החשוב ביותר הוא לפיכך לפתח צורות מחשבה משלנו ולהפוך ל"חושבים חופשיים" במובן הטוב ביותר של המילה.