גליון אביב 2022

גליון אביב 2022

אינסוף ברגע

רונן חלבי

מה יכול פילוסוף לעשות בעולם עם אתגרים כה גדולים שנדמה שאינם בתחום היכולת שלו? לדברי רונן חלבי, המנהל של אקרופוליס החדשה בישראל, זה דורש אומץ לעשות משהו אחרת.

רותי מנדיל חלבי

מאמר בעקבות ציטוט מספר מדיטציה הממליץ לעצור ולהגיד לעצמנו, כמה פעמים ביום, ״הכל בסדר״.

פייר פאולין

מאמר על הזמני, הנצחי והבחירה שלנו בהבנת השאלה ״מהו האדם״.

רעות פרידמן

מפגש בין חלונות, בזמן סגר, עם רחל. אישה מדהימה, שלימדה אותי קשר אנושי מהו. על הצורך הבסיסי לפגוש את האחר במעגלי הזמן והחיים ולחיות יחד. כמה שברירי ועוצמתי וכמה חמקמק.

אלון ברזילי

כיצד סיפור ילדים דמיוני מזכיר לנו את כוחה של הקשבה, ומזמין אותנו להתמודד עם שאלות מהותיות על הזמן ועל מה שחשוב בחיים.

 

גל איש שלום

לכבוד יום כדור הארץ אנו מציעים גישה פילוסופית לשאלות יומיומיות בנושא תזונה, כלכלה ואקולוגיה. כיצד חקלאות אורגנית נתמכת קהילה יכולה לשנות את חיינו?

עפרה

דבר העורכת

״דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה, אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו.״ (ז׳ורז׳ פרק, ״חלל וכו׳: מבחר מרחבים״, הוצאת בבל).

את גיליון האביב שלפניכם בחרנו להקדיש לזמן הנוכחי, לנוכחות בזמן. לכולנו הוודאות לגבי הזמן הקונקרטי (שעה, תאריך, שנה) אבל נקודת המבט הפילוסופית מתייחסת להיבטים שהם הרבה מעבר לתקתוק השעון. 

כפילוסופים, אנחנו מחפשים להיות יותר נוכחים ברגע, להתבונן על מה שמסיט אותנו מאותה תשומת לב, מה שמאפשר לנו לעבוד עם מאפייני הזמנים שבה אנו חיים.

המאמר הפותח את הגיליון עוסק בתקופה הנוכחית והאם אנו בוחרים להיות או לא להיות בעולם, על כל האתגרים שהדבר מציב בפנינו.

התייחסות לסדר הפילוסופי-הטבעי של החיים מובא במאמר ״הכל בסדר״ שבו אנו מחפשים להבין את המציאות כפי שאנחנו חווים אותה ולמצוא בה את הסדר והסיבה לכך שהדברים שסביבנו קורים .

המאמר ״חבלי הזמן״ נוגע ברגע האינטימי, חלון מול חלון, שבו נוצר קשר אישי מרגש ונדיר, שנקטע ברגע ומעורר שאלות על העירונות שלנו בתוך המציאות למי שמולנו, למי ש״שקוף״ לרוב בתוך רעשי היום יום. 

איך התנדבות ושיח עם קשישים משקפת לנו מראה על מי שאנחנו, על מה העיקר בחיינו ואיך אנחנו תופסים את האתגרים שאנו פוגשים במאמר ״לתת דגים או ללמד לדוג״.

האם אנחנו מזדהים יותר עם הזמן או עם הנצח? מאמר על ההזדהות שלנו עם החלקים השונים שבנו – הזמניים והנצחיים.

במאמר ״חווה אקולוגית – לא בשביל הירקות״ נקודת מבט על מאפייני התקופה והדרך שבה אנחנו מחוברים לאדמה ולטבע, לעומת שאלות כלכליות-חברתיות של צריכה, חקלאות ועבודת כפיים.

הספר ״מומו״ של מיכאל אנדה מדבר על הזמן ובפרט על המסע מול ה״אדונים האפורים״ הגונבים את הזמן מבני האדם. מאמר בעקבות הספר המעלה שאלות פילוסופיות בהתייחס לזמן שלנו, מהו ניצול של הזמן ואילו שאלות המסע הזה פוגש אותנו באופן אישי.

לסיום, מאחלת לכולנו, בהשראת השיר הסוגר את הגיליון – למצוא את הרגעים הקטנים והשקטים, שנראים לפעמים איטיים מדי ובפעמים אחרות חומקים מרוב מהירות – להתמלא בהם ומהם, להודות עליהם, לעבוד איתם, עם מה שמביאים. 

מי יתן ונצליח לחוות את האביב הזה עם יותר פריחה, דיוק והשראה. שנצליח להתמקם, לא רק בזמן הנוכחי, אלא גם במרחב של החיים עצמם.

 

 

שלכם,

עפרה בהרב, עורכת