אדגר מורין - הוגה דעות ללא גבולות
עודכן: לפני 6 ימים
הצצה אל דמותו של אחד המוחות הגדולים של המאה שלנו
אחד המוחות הגדולים של המאה הלך לעולמו ב-29 במאי 2026, בגיל 104. אדגר מורין – סוציולוג, פילוסוף והומניסט בעל שם עולמי, סירב לאורך חייו להשתבץ במסגרת רעיונית או אידיאולוגית צרה כלשהי, ופיתח לאורך שנותיו מחשבה פתוחה וחדשנית.
מורין, שזכה לתואר 'דוקטור של כבוד' מ-38 אוניברסיטאות ברחבי העולם ונודע כפילוסוף של "החשיבה המורכבת", פעל ללא לאות לבניית גשרי הידברות בין ידע, אמנות, מדע, פוליטיקה ופילוסופיה. הוא עשה זאת באמצעות גישה אקלקטית, תוך שהוא משתחרר מכבלי החשיבה הקרטזיאנית והרדוקציוניסטית.
נעורים של מחויבות
הוא היה אדם מסור, אף שדחה מונח זה והעדיף לראות את עצמו כמי ש"מסור למטרה"[1]. במבט לאחור על מאה שנות חיים, כתב: "התרבות ההומניסטית שלי גרמה לי לדאוג, עוד מימי הנעורים, לגורלה של האנושות". מתוך צמא לידע, סיפר: "התחלתי ללמוד לא כדי לרכוש מקצוע, אלא כדי לדעת ממה עשוי הגורל האנושי"[2]. חיפוש הומניסטי זה בא לידי ביטוי בכלל יצירתו, המקיפה למעלה ממאה ספרים שתורגמו לעשרות שפות ועוסקים בסוגיות של חברה, חינוך, ידע ותרבות.
בצעירותו, בין זוועות הנאציזם לבין אלו של הקומוניזם, הוא נטה לעבר פילוסופים שחיפשו "דרך שלישית", כמו סימון וייל (Simone Weil) או עמנואל מונייה (Emanuel Mounier)[3]. השפעות רבות עיצבו את חייו, אך הוא אימץ לעצמו חירות המתבטאת באי-השתייכות לשום אידיאולוגיה ובאי-אמון בכל גישה דוגמטית: "אני נוקט עמדה תוך ניסיון שלא להיות מפלגתי". כך היה לאחד האינטלקטואלים הצרפתים הראשונים שמתחו ביקורת על הקו הסטליניסטי של המפלגה הקומוניסטית, שאליה הצטרף קודם לכן, צעד שהוביל לסילוקו ממנה ב-1951.
הוגה המורכבות
הגותו מתמקדת בעיקר במושג המורכבות, שאותו ניסח לראשונה בספרו "מדע עם מצפון" (1982). המושג מגדיר "מורכבות", שמקורה במילה הלטינית complexus, כ"דבר מה השזור יחדיו".
בשנות ה-2000 הוא ייסד את האגודה לחשיבה מורכבת. "בעוד שידע מקוטע ומפוזר הופך אותנו לעיוורים יותר ויותר לנוכח הבעיות היסודיות שלנו, הופכת 'תבונת המורכבות' לצורך חיוני עבור עמינו, תרבויותינו וחברותינו", כתב לרגל כנס שאורגן על ידי האגודה.
סקרנותו הובילה אותו לעסוק בכל תחומי הדעת, אך בקיאותו, שהזכירה ברוחה את ה"אנציקלופדיה" (של עידן הנאורות) הייתה רחוקה מלהיות צבירת ידע גרידא; שירתה גישה אמיתית של רב-תחומיות. גישה רב-תחומית ורוחבית זו נועדה להרחיב חזון, אשר הודות לממד הרב-גורמי שלו, מאפשר לנו לחשוף ממדים חדשים של המציאות.
"השיטה"
אחת מיצירותיו המרכזיות היא "השיטה" (La Méthode) חיבור אנציקלופדי בן שישה כרכים, שכתיבתו נמשכה למעלה מרבע מאה. עבור המחבר, היצירה מהווה ניסיון לפתח ולפרט את "הדרך", או "הטאו" (Tao). היא מציעה שיטה לשילוב בין גישות שונות ולחיבור הידע שלהן. זהו אחד הצירים המרכזיים של מפעלו הגדול: החשיבה המורכבת, או "כיצד לחבר בין יסודות שלכאורה אינם ניתנים ליישוב זה עם זה, וכיצד לבטל את החלוקה למגירות נפרדות של ידע המחובר באופן טבעי בטבע".
בראיון שנערך עמו הוא הצהיר: "כל מהותה של 'השיטה' (The Method) היא לפרק את החלוקה למגירות נפרדות. הידע האנושי הוא מחולק, מקוטע ומפוזר. הדוגמה הטובה ביותר לפיצול זה? הידע על האנושות, המפוזר בין מדעי הרוח ומדעי החברה, בין היתר. גם הקוסמולוגיה משקפת מצב זה, שכן אנו יורשיהם של החלקיקים הקדמוניים של היקום. הביולוגיה עוסקת בטבע החייתי שלנו, טבע שאינו ניתן להפרדה מהטבע האנושי שלנו, בדיוק כפי שהמוח אינו ניתן להפרדה מהתודעה. הבעיה טמונה בחיבורם של כל השברים הללו יחד"[4].
ה"שיטה הטובה", על פי אדגר מורין, עניינה פיתוח דרך חשיבה הלוקחת בחשבון את הבלתי-צפוי, וזאת כדי לשלב את מורכבות התופעות. "האויב של המורכבות אינו הפשטות; זהו הקיטוע", כותב אדגר מורין[5]. הוא מוסיף: "הקיטוע עשוי לבוא לידי ביטוי בתפיסות חד-ממדיות או בתפיסות רדוקציוניסטיות. הקיטוע מתרחש כאשר נשללים המציאות והמשמעות ממה שסולק..."[6].
חזון לעתיד
כבר בשנת 1972, בעקבות "דו"ח מדוז" (Meadows Report) שחשף את הידרדרותה של הביוספרה כתוצאה מהקדמה הטכנו-כלכלית ומהרדיפה אחר רווחים, הוא השמיע קריאת אזהרה והצביע על פולחן הקדמה המודרני ועל המהפכה התעשייתית והטכנולוגית, המובילים אותנו כיום לבעיות אקולוגיות חמורות ולדלדול משאבים.
בעקבות זאת באו יצירות נוספות, כגון "קווי המתאר של ארץ-מולדת" (1993) ומאוחר יותר "השנה הראשונה לעידן האקולוגי: כדור הארץ תלוי באדם, והאדם תלוי בכדור הארץ"[7]; בחיבורים אלה מדגיש אדגר מורין את הצורך לקדם "פוליטיקה של ציוויליזציה", השואפת "להשיב את האנושות למרכז הפוליטיקה ולעודד 'חיים טובים' (good living) תחת 'רווחה' (well-being)".
"יש למקם מחדש את רעיון הפיתוח בתוך הקשר טבעי, היסטורי, חברתי ותרבותי. אך עדיין חסרה לנו מודעות לגורל ארצי משותף. עלינו לטפח סולידריות אנושית המבוססת על קשר יסודי בין בני אדם – למשל, הרעיון של 'ארץ-מולדת'", הוא כתב עוד[8].
מתוך דאגה לסכנה הנשקפת לאנושות עקב משברים מרובים (משברים אקולוגיים, בריאותיים, כלכליים, פוליטיים, אינטלקטואליים...), הוא השמיע אזהרות חוזרות ונשנות ופרסם כמה ספרים במתכונת של מניפסט, בהם הספר "הבה נתעורר!" (Let’s Wake Up!).
"המסלול הנוכחי הוא הרסני. כיום מתרבים תהליכים רגרסיביים מכל הסוגים, וסכנות ההרס גוברות. אולם כאשר מערכת אינה מסוגלת להתמודד עם בעיותיה החיוניות, היא או מתפרקת או מצליחה להצמיח בתוכה מטא-מערכת המסוגלת לפתור את בעיותיה. או אז מתרחשת מטמורפוזה. המשבר הפלנטרי הגדול שאנו חווים מבשר על רגרסיה גדולה או על מטמורפוזה אפשרית. כל מטמורפוזה היא בלתי-נראית בטרם תתרחש; עם זאת, ניתן להבחין בזרמים הנעים בכיוון זה"[9].
עם זאת, כפילוסוף אמיתי, הוא הסביר כי מטמורפוזה זו אינה יכולה להתרחש ללא מטמורפוזה באנושות עצמה: "אין די בהתנגדות לברבריות החיצונית שבה האכזריות והשנאה, הנובעות ממעמקי ההיסטוריה, חוברות לברבריות הקרה של החישוב והטכנולוגיה המבקשות לכפות את עצמן על החברה שלנו; עלינו להתנגד גם לברבריות הפנימית השוכנת בתוך כל אחד מאיתנו. עלינו לטפח תרבות פסיכולוגית אמיתית, הכוללת בחינה עצמית וביקורת עצמית, והתנגדות לנטייה האגוצנטרית להצדיק את עצמנו ולהשליך את הרוע על הזולת"[10].
בהירות זו נשענה על תקווה איתנה. "עלינו להותיר מאחור את 'הטוב שבכל העולמות האפשריים', אך לשמור על תקווה לאפשרות של עולם טוב יותר. תמיד האמנתי בבלתי-סביר, בהתממשותו של הבלתי-סביר בהיסטוריה האנושית", הוא טען. "אנו נמצאים רק בראשיתה של הרפתקה חדשה. כל חידוש, כל יצירה, מתחילים בסטייה שולית ביותר, לעתים מרוכזת באדם יחיד, אשר אם היא מצליחה לשרוד ולהתפשט, הופכת בסופו של דבר לכוח היסטורי"[11].
מעבר לקומתו האינטלקטואלית העצומה, נזכור אותו כאדם אמיץ שהושיט יד ותמיכה לעמותה שלנו* בעת משבר; הוא יישאר עבורנו לעד דוגמה לפילוסוף הנאמן לרעיונותיו עד סוף ימיו.
*הכותבת היא שותפה במכון הרמס - אקרופוליס החדשה, צרפת.
[1] “Intellectual of Globality and Global Thinker” - interview in “Le Nouvel Obs” on February 27, 2022 https://www.nouvelobs.com/idees/20220227.OBS55036/edgar-morin-suisje-le-dernier-des-dinosaures.html ) founder of the movement and of the magazine “Esprit.”
[2] Le Monde May 30, 2026.
[3] Le Monde May 30, 2026.
[4] In an interview published in “Le Nouvel Ob servateur”, No. 2091, on Thursday, Decem ber 2, 2004: https://www.nouvelobs.com/idees/20210707.OBS46212/edgar-morin-toutle-travail-de-la-methode-c-est-de-decloison ner.html ).
[5] In Messie, mais non (in Arguments pour une méthode, Seuil, 1990).
[6] Published in 2007 (by Tallandier).
[7] Article published in UNESCO’s “El Correo” Espérer en cherchant l'inespéré | Le Courrier de l'UNESCO
[8] Article published in UNESCO’s “El Correo” Espérer en cherchant l'inespéré | Le Courrier de l'UNESCO
[9] Article published in UNESCO’s “El Correo” Espérer en cherchant l'inespéré | Le Courrier de l'UNESCO
[10] In an interview published in “Le Nouvel Ob servateur”, No. 2091, on Thursday, December 2, 2004: https://www.nouvelobs.com/idees/20210707OBS46212/edgar-morin-toutle-travail-de-la-methode-c-est-de-decloison ner.html).
[11] In an interview published in “Le Nouvel Ob servateur”, No. 2091, on Thursday, December 2, 2004: https://www.nouvelobs.com/idees/20210707OBS46212/edgar-morin-toutle-travail-de-la-methode-c-est-de-decloison ner.html).